שיחות

עם עצמי

ברגעים שאני נהיה פרפקציוניסט
וחייב להיות מושלם

התשובה הקצרה: ציפיות לזבל – מטרות לרגל.
לא בשליטה שלך לעמוד תמיד בציפיות שלך מעצמך, מה בשליטה שלך? המטרות המקצועיות שלך. זרוק את הציפיות שלך מעצמך לפח, ובמקום – תתמקד במטרות המקצועיות שבשליטה שלך.

משפט מנצח
״אני בוחר להתמקד במטרות המקצועיות שלי ולא בציפיות המחמירות שלי מעצמי, זאת האחריות היחידה שלי היום״

התשובה המלאה
תראה אח, נתחיל בזה זה ממש טבעי להיות מתוסכל כשאתה לא עומד בציפיות שלך מעצמך.

אבל ברב הפעמים הבעיה האמיתית היא לא שאתה לא עומד בציפיות שלך מעצמך, אלא שרף הציפיות שאתה מציב לעצמך מלכתחילה נועד לכישלון.

ולמה אני מתכוון.

כשאתה מציב לעצמך ציפיות כמו:
1. ״הנה היום זה משחק שחייבים לנצח״
2. ״אני חייב לתת משחק מושלם״
3. ״אסור לי לעשות טעויות היום״

אתה מבטיח לעצמך לצאת מהמשחק מתוסכל.

למה?

כי המחשבות האלה הן דרישות מחמירות שלך מעצמך שבשניה שלא תעמוד בהן אתה תתבאס רצח.

מה עושים?

לזהות אם יש לי מטרות שמתחילות ב״אני חייב״, ולפרק אותם. איך מפרקים אותם? 

זורקים את הציפיות לפח ומחליפים אותם במטרות שבשליטה שלך.
למשל:
אם אתה אומר לעצמך ״אסור לי לקבל גול״, תחליף אותה במטרה שאומרת ״אני היום קרוב לשחקן כנף שלי״.

אם את אומר ״הנה היום זה משחק שאנחנו חייבים לנצח״, להחליף ב״לך תהנה מהמשחק, תעשה את זה פשוט, תתחיל בפעולות קטנות, תן הארה טובה למישהו״

לנצח זאת ציפייה גדולה משחקן אחד שנמצא בתוך קבוצה של 11, ולכן עליך לא תקום טיפול התוצאה, אבל בתפקיד שלי אתה אתן את הכי טוב שלך.

הכלי: לפרק את הציפייה שלא בשליטתי למטרה בשליטה שלי – והיא הניצחון הקטן והפרטי שלי

מהם 3 המטרות המקצועיות שאתה צריך להתמקד בהם היום כדי להיות הכי טוב שלך – לא הכי מושלם – אלא הכי טוב שלך.

התשובה הקצרה: ״הגוף שלך הוא כמו ילד קטן שצריך שתסמוך עליו בפעולה האחרונה – ולא שתיתן לו פקודות״

משפט מנצח
״אני בוחר להשען על האימונים שעשיתי ולסמוך על הגוף שלי בפעולה האחרונה״

התשובה המלאה

תראה בראדר, אני יודע שחשוב לך להצליח, ואולי זו הסיבה שאתה חושב עכשיו על הפעולה המושלמת היא כי בא לך להיות הכי טוב שאתה יכול להיות, אבל האמת היא שהמחשבה על הפעולה המושלמת היא מהלך קצת ממזרי וטריקי שלה מח שלך כי היא עלולה לגרום לך לוותר על הרבה פעולות. תבין יש בתוך כל אחד מאיתנו את החלק בתוכו שמשחק כדי ״לא לעשות טעויות״, וזה די טבעי כי אף אחד מאיתנו לא אוהב לעשות טעויות. אבל האמת אחי, שאם תשחק היום כדי לא לעשות טעויות אז אתה באמת לא תעשה – אבל אתה גם לא תגלה כמה רחוק יכולת להדיע היום במשחק. ולכן אני רוצה להציע לך משהו… תראה, אם תיתן לעצמך להתלכלך קצת, לשים זין, להיות אמיץ בפעולות של אחד על אחד – אני לא אוכל להבטיח לך שהכל ילך מושלם, אבל אני בוודאות מבטיח לך שאתה תהיה שלם עם עצמך. ולכן המטרה שלך היום היא לא להיות מושלם, אלא להיות שלם עם עצמך. ווינר אמיתי

התשובה הקצרה: ״כדורגל לא בונה אופי, כדורגל חושף אופי, והאופי האמיתי מתגלה כשהמשחק לא הולך לפי התוכניות שלך, אז מי אתה בוחר להיות כשהמשחק מתפתח אחרת?״

התסגלות מהירה היא שם המשחק של הווינרים. ניצחון אמיתי הוא לא כשהמשחק הולך לפי התוכניות שלך, המשחק האמיתי שלך מתחיל כשהמשחק הולך בניגוד לכל התוכניות שהיו לך. ושם? כל האיצטדיון מגלה מי אתה באמת. המשחק לא הולך לפי התוכניות? מעולה! תחייך. קבל את זה. ועכשיו? תגיב באהבה. המשחק לא עושה לך את זה בכוונה, הוא רק רוצה להרים אותך לרמה הבאה שלך ולכן הוא מאתגר אותך למצוא בעצמך את הכוחות הגדולים יותר שכבר קיימים בך.

משפטים מנצחים:
״המשחק לא בא להרגיז אותי, הוא כאן כדי לאתגר אותי למצוא פתרונות חדשים כל פעם מחדש – ואני מת על זה!״

״אני אלוף בלזהות את התפתחות המשחק ולהסתגל אליו״

״אני לא דוחה את המשחק אם הוא לא תואם את התוכניות שלו, אני מקבל אותו ומסתגל אליו״

״המשחק לא כאן כדי לעצבן אותי, אלא כדי לחבר אותי לעוצמה האמיתית שלי שיודעת להתגבר על כל בעיה במהלך המשחק״

״כשלא הולך לי, אני מתחיל להתלהב!״

״תנו לי בעיות – אני אשתה אותם כמו מים, שוב ושוב!!!!״

התשובה המלאה

איזה נדירים אאנחנו הכדורגלנים, אנחנו עם מיוחד. יש לנו מן רצון פנימי כזה שהדברים תמיד ילכו כמו שאנחנו רוצים, שהמשחק יתחיל עם פס מדויק, שהעצירה הראשונה תהיה קרובה לרגל, שכבר בפעולה הראשונה נצליח, שתמיד יעודדו אותנו מהיציע, שנעלה קלילים ומשוחררים גופנית. אבל איך לומר, לפעמים? למשחק יש את החיים שלו, למשחק יש את ההתפתחות שלו, והבעיה היא לא המשחק, אלא הרגעים שאנחנו דוחים את ההתפתחות של המשחק – כאילו שהמשחק חייב לנו משהו. אז הנה משפט שחשוב שתזכור אח: ״המשחק לא בא להרגיז אותך, הוא כאן כדי להוציא ממך יותר, הוא כאן כדי לאפשר לך לחקור את הגבולות האמיתיים שלך״. ווינרים אמיתיים אוהבים בעיות, הם שרופים על אתגרים, אין להם בכלל ציפייה מוקדמת שהמשחק יתפתח בצורה מושלמת, אם הוא מתפתח בצורה מושלמת הם לא כועסים כמובן, אבל הם מראש מגיעים למשחק בלי הנחות מוקדמות של ״מה צריך לקרות״, הם באים נקיים מתוך אמונה שלא משנה מה יהיה – הם יגיבו בצורה הכי טובה. והקטע הוא שכבר עשיו בתוכך יש את התכונות האלה, כי הוויינר הזה קיים בך. ולכן שם המשחק הוא ״קבלה עצמית״! קבל את המשחק כמו שהוא, תן לו לספר לך מה הוא צריך, זכור המשחק כאן כדי להוציא ממך יותר. לכן אם המשחק יתחיל רע? תחייך! אם תאבד כדור לא כמו שתכננת? תחייך ורוץ לפעולה הבאה בהתלהבות. אם לא ימסרו לך? תחייך ותצעק שימסרו לך להבא. רק אל תיפול לעצבים – העצבים לא באמת הופכים אותך לחשוב יותר, העצבים לא באמת יגרמו לך להשתפר. ולסיום אני אומר לך משהו אישי, התוכנית האמיתי שלך היא לקבל באהבה את כל מה שהמשחק יביא לך – בהצלחה אח.

התשובה הקצרה: ״אנושי זה המושלם החדש״

לשאוף להיות מושלם במשחק זה הסטנדרט הכי נמוך של מדע ההצלחה – כי הפרפקציוניסט תמיד ימצא בעצמו איזה ״פאק״ שיגרום לו להרגיש שהוא לא מספיק טוב. אל תיכנס לשם, צא לדרך, שאף לטעות כמה שיותר, כישלון הוא השלב הכי חשוב בדרך לניצחון.

חפש להיות ״הטוב ביותר האפשרי היום" – לא "המושלם". 

משפטים מנצחים

״משחק מושלם זה לא משחק שבו הכל הולך לפי הציפיות שלי, אלא משחק שבו אני מתאושש מהר בעיקר כשלא הולך לי״

״כמו שאיבוד כדור בתחילת משחק לא יהפוך אותי לשחקן גרוע, כך גם גול לחיבורים בתחילת משחק לא יהפוך לכוכב המשחק״

״אני מתחייב לשאוף לשלמות באימונים, אבל אני מקבל את זה שלא אוכל תמיד להיות מושלם בביצוע״

״אני בוחר לקבל את העובדה שאני בן אדם שגם עושה טעויות, וזה מעולה כי זה אומר שהעזתי״

״אני בוחר להתמקד במטרות המקצועיות שלי במקום בלוח התוצאות, או במה אחרים חושבים״

״אני בוחר להיות הטוב ביותר שאוכל להיות היום בהתאם לנסיבות״

״אנושי – זה המושלם החדש״

התשובה המלאה

שמע אחי, חשיבה של ״או שיש לי יום טוב או יום רע ואין באמצע״ זה הכי חשיבה של 2017. לחשוב בגישה של ״הכל או כלום״, ״שחור או לבן״ זה כמו לקנות נעלי גלי, או פלאפון מנגו, או טוסט נקניק – זה ממש חשיבה של פעם. 

עכשיו בו נהיה רגע רציניים.

תראה אח, מסתבר שיש 2 גישות לחיות את המירוץ להצלחה  

גישת הפרפקציוניסט 

גישת האופטימליסט 

הפרפקציוניסט הוא הכדורגלן שהסטנדרטים שלו נמצאים הרבה מעבר להישג ידו, הוא זה שמציב מטרות בלתי אפשריות ומודד את הערך העצמי שלו כאדם אך ורק במונחים של הישגים, ניצחתי אני מלך – הפסדתי אני אפס״ – ואין באמצע.

התפיסה של הכדורגלן הפרפקציוניסט מבוססת על חשיבה של הכל או כלום: ״הכל צריך להיות מושלם בדיוק כמו שאני מצפה מעצמי, כל פס, כל מהלך, וכל תוצאה פחות ממושלם? שווה כישלון״. אז איפה מתחילות הבעיות? הכל מתחיל כשהמנטאליות הזו של הכל-או-כלום גורמת לפרפקציוניסט לפרש כל טעות, איבוד, מכשול, הפסד, שיבוש או שינוי לא צפוי בתוכניות או בציפיות שלו לאסון, ולמתקפה על הערך העצמי שלו.

הפרפקציוניסט – בטח כבר הבנת – מסרב להשלים עם כישלון, הוא מסרב להשלים עם רגשות מכאיבים, ודי כואב לומר אבל הוא גם מסרב להכיר בהצלחות של עצמו. כן זה נשמע מוזר אבל הפרפקציוניסט לא יודע לחגוג הצלחות, וזה די ברור למה נכון? כיוון שהחיים שלו הם מירוץ אינסופי – ולכן עד שהוא כבר מצליח – הוא נהנה לשניה וחצי מההישג, ומיד? מתחיל לדאוג לגבי המטרה הבאה, המשחק הבא ומה עלול לקרות אם הוא ייכשל בדרך להשגתה.


הפרפקציוניסט משלם מחיר רגשי גבוה מאד על סרובו להכיר במציאות. כי במציאות כמו במציאות הסיכוי להכשל תמיד קיים – אבל ההתנגדות של הפרפקציוניסט להכיר בכישלון כאפשרות מולידה חרדה, לחץ, דיכאון, דימוי עצמי נמוך, הלקאה עצמית יומיומית וסוף יום ללא התוצאות שהיה רוצה.


ובניגוד גמור אליו, יש את האופטימליסט


גם לאופטימליסט יש שאיפות וסטנדרטים גבוהים, גם הוא רוצה להצליח בגדול, להיות בן זוג נאהב, הורה גאה, חבר וכדורגלן מעורר השראה, אז במה הוא שונה מהפרפקציוניסט? הוא שונה שנות אור מהפרפקציוניסט בגישה שלו לתהליך השגת המטרות.


ההבדל הוא רמת האושר שלהם בדרך ליעד.

במילים אחרות, הדרך שלהם למטרות שונה

הפרפקציוניסט סובל בדרך ליעד (ושופט את עצמו על כל דבר קטן כמו מיסניק)

האופטימליסט זורם בדרך אל היעד (והוא סלחן יותר עם טעויות)

האופטימליסט משלים עם העובדה שבעולם הכדורגל התחרותי לא ניתן להמנע ממידה מסויימת של כישלון ועצב, ושהצלחה צריכה להמדד בהתאם לקריטריונים ניתנים להשגה. 

למה זה חשוב?

כי כשאנחנו מציבים לעצמנו לפני משחק מטרות מעשיות שנמצאות בשליטה שלנו שניתן לבצע במשחק, אז אנחנו חווים הצלחות מעצם עמידה במטרות שקבענו לעצמנו. ובו זמנית וכשאנחנו משלימים עם העובדה שכישלון, הפסד, רגשות מכאיבים הם חלק מהמשחק – אז החיים שלנו הם לא רכבת הרים של רגשות.

מתחיל להבין למה האופטימליסט חי טוב?


האופטימליסט לא מתכחש למציאות – הוא מסתכל לה בעיניים ומתאים את עצמו אליה באהבה ויצירתיות.

אגב, אם זה מעניין אותך, המילה אופטימליסט לא באה מהמילה אופטימי, אלא מהמילה "אופטימלי", או בלטינית – אופטימוס שזה… ״הטוב ביותר האפשרי" – לא "המושלם". הטוב ביותר האפשרי עבורי בהתחשב בנסיבות.

המטרה שלך היום, לחיות את המסע שלך להצלחה מתוך עדשת האופטימליסט. לא להתכחש למציאות – אלא לקבל אותה ולהתחיל להפיק ממנה את המיטב בדרך להשגת המטרות השאפתניות שלנו.

המשפטים מנצחים לבחירתך: 

״אני מתחייב לשאוף לשלמות באימונים, אבל אני מקבל את זה שלא אוכל תמיד להיות מושלם בביצוע״

״אני בוחר לקבל את העובדה שאני בן אדם שגם עושה טעויות, וזה מעולה כי זה אומר שהעזתי״

״אני בוחר להתמקד במטרות המקצועיות שלי במקום בלוח התוצאות, או במה אחרים חושבים״

״אני בוחר להיות הטוב ביותר שאוכל להיות היום בהתאם לנסיבות״

״אנושי – זה המושלם החדש״

 

כשאני דואג לגבי
מה אחרים חושבים
וכותבים עלי

התשובה הקצרה
אתה לעולם לא יכול להביך את עצמך כשאתה עושה את מה שאתה מאמין בו, וכדי להיות משוחרר אתה צריך להיות עצמך. ומי שלא מתאים לו, מוזמן לצאת מהיציע. 
הפחד הזה הוא החבר הכי טוב שלך שמסמן לך ללכת עם האמת שלך, ובכל פעם שתעשה את מה שחשבת לנכון – השאר לא רלוונטי. 

משפט מנצח

״אני מודה לרגש הפחד שבא לבקר אותי ולהזכיר לי שכדי להיות חופשי מהפחד אני צריך להיות מי שאני״

התשובה המלאה

בית הקברות מלא באנשים שלא העיזו, אני קורא להם ״אנשי ה׳אם רק…״, ״אם רק היו לי קומבינות״, ״אם רק הייתי מהיר יותר״, ״אם רק״, ״אם רק״… אבל כשהם הולכים לישון בלילה לבד הם יודעים את האמת… שברגע האמת הם השתפנו, פחדו לעשות טעויות, פחדו להעיז, ולכן נעלמו… ואתה? אתה כבר יודע שהדרך הכי טובה לנצח משחק היא לנצח את הפחד ולהבין בעצם שהפחד הזה הוא החבר הכי טוב שמזכיר לך שכדי לא להתעורר יום אחד בסוף הקריירה עם חרטות, אתה תעלה היום ותהיה קיצוני, שאפתן והזוי – כי אנשים הגיוניים לא מגיעים לשום מקום בחיים. בעצם הם מגיעים, לקפה השכונתי לספר על העולם שדפק אותם.

 

התשובה הקצרה

לא משנה מה תעשה, תמיד יהיו אנשים שידברו נגדך. לכן לעולם אל תחשוש מפני דעותיהם של אנשים אחרים, כי הדעות אלה? משתנות לפי מצב הרוח. במקום זאת, עשה תמיד את הטוב והישר בעיניך

תבין, ווינר אמיתי לא בונה את הערך העצמי שלו על כתבה טובה שעפים עליו, ולא על ביקורת קוטלת שמנסה לערער אותו, ווינר אמיתי בונה את הערך שלו על ההתקדמות האישית שלו על הצד הטוב ביותר

וכמו שכל המחמאות שקיבלת בקריירה לא בנו אותך, ככה גם ביקורת הן לא אלא שיורידו אותך. אנשים תמיד ידברו. אבל אתה? אתה הרבה מעבר לתוצאות שלך, כשאתה עשה את הדרך על הצד הטוב ביותר שלך – הניצחון כבר קרה

 

משפטים מנצחים

״לא הכפיים של קהל בנו אותי, ולא ההערות שברו אותי, אני מי שאני בזכות הדרך שעשית – וכך אמשיך״

״כמו שכל המחמאות שאני מקבל לא בונות אותי, ככה גם ביקורת לא מרסקות אותי. אנשים תמיד ידברו. אני הרבה מעבר לתוצאות שלי, כשאני עשה את הדרך על הצד הטוב ביותר שלי – ניצחון קרה״

״אני לא מבזבז את האנרגיות שלי על כתב שברגע שסיים לרשום את הכתבה עבר ללקוח הבא… הוא בטח עכשיו עסוק בחיים שלו, וכך גם אני – עסוק בקריירה שלי!״  

״אני לא משחק כדי להוכיח לאחרים שהם טעו לגביי, כי זה לא ממש יעזור לי להיות יותר טוב,מי שמשחק כד להוכיח לאחרים אז הוא לא משחק בשביל עצמו

״אני לוקח אחריות על מה שבשליטה שלי – ודעות של אחרים, ביקורות הם לא חלק מזה״.

התשובה המלאה

שמע סיפור. (כאילו… קרא סיפור)

בנו של חכם זקן לא רצה לצאת מהבית. הוא חשב שהוא מכוער ופחד שכולם יצחקו עליו. אמר החכם הזקן לבנו: "לעולם אל תהיה מושפע ממה שאנשים אומרים! בוא איתי מחר לשוק, ואוכיח לך שאני צודק"

למחרת, השכם בבוקר, קמו האב והבן ויצאו לדרך.

החכם הזקן רכב על גב האתון, ובנו צעד לצידו. מיד כשהגיעו אל כיכר השוק, החלו

האנשים שם להתלחש: "תראו את האיש הזה," אמרו זה לזה, "אין בליבו רחמים! הוא נח לו על גב האתון ומניח לבנו המסכן ללכת ברגל!"

אמר החכם לבנו: "שמעת מה אמרו? זכור זאת היטב, ומחר נחזור אל השוק"

למחרת, הגיעו החכם ובנו אל כיכר השוק, אבל הפעם ישב הבן על גב האתון והזקן צעד לצידו. "תראו את הילד הזה, חוצפן שכמותו!" אמרו הפעם כל האנשים בשוק, "הוא יושב לו בשקט ובשלווה על גב הבהמה, בעוד אביו הזקן והמסכן נאלץ לגרור את רגליו בתוך האבק. כמה עצוב!"

"שמעת מה אמרו?" שאל האב את בנו. "זכור זאת היטב, ומחר נשוב אל השוק"

ביום השלישי יצאו האב והבן מביתם אל השוק. הפעם הלכו שניהם על רגליהם והובילו בעקבותיהם את האתון. "תראו את המטומטמים האלה", לעגו להם מיד כל הסובבים, "הם הולכים ברגל, כאילו שאינם יודעים שחמורים נועדו לרכיבה!"

"שמעת אותם, נכון?" שאל החכם את בנו, "זכור כל מילה, ומחר נשוב אל השוק"

למחרת, ביום הרביעי, רכבו שניהם – האב ובנו – על גב האתון. בכניסה לכיכר לא יכלו האנשים לעצור את זעמם: "בושה וחרפה! תראו את שניהם! אין בהם טיפת רחמים על הבהמה האומללה שלהם! אנשים רעים!"

"שמעת מה אמרו?" שאל האב את בנו. "זכור זאת היטב, ומחר נשוב אל השוק"

ביום החמישי הגיעו האב ובנו אל השוק, נושאים את האתון על גבם. "טיפשים!" התפוצצו הסוחרים בשוק מרוב צחוק, "תראו אותם! סוחבים את האתון על גבם במקום לרכוב עליה!"

אז פנה החכם לבנו ואמר לו: "אתה רואה, בני, הנה ההוכחה שלא משנה מה תעשה, תמיד יהיו אנשים שידברו נגדך. לכן לעולם אל תחשוש מפני דעותיהם של אנשים אחרים, שכן אלה משתנות לפי מצב הרוח. במקום זאת, עשה תמיד את הטוב והישר בעיניך"

התשובה הקצרה
כשאתה חושב על הביקורת אתה עסוק בעתיד, במשהו שעדיין לא קרה, ואולי לא יקרה בכלל. ו… רגע, זה בכלל רלוונטי עכשיו לפני משחק? בוא נזיז את הפוקוס למטרות שנמצאות בשליטה שלך

משפט מנצח

״מחשבות על הביקורת עוזרות לי לחזור להווה ולהתעסק בפעולות המקצועיות שאני צריך להתמקד בהם. כי כשאני בוחר להתעסק בהווה, אני מבטיח לעצמי לשים את האנרגיה שלי מבה שיקדם אותי״

״המשחק נמצא כאן ועכשיו, ולא במחשבות על התוצאה הסופית – הפעולה הקרובה היא הכי חשובה״

 

לפעמים עולות לי אמונות כמו...

התשובה הקצרה: NEXT – הקוד של האלופים
המשחק האמיתי שלי לא באמת תלוי בפעולה הראשונה, אלא בבנק הפעולות המלא שאצבור בכל המשחק, לכן כמו שגול לחיבורים בתחילת משחק לא באמת יבטיח לי משחק מושלם כך גם טעות בתחילת המשחק לא הופכת אותי לשחקן גרוע.

המשחק הוא לא פעולה בודדת, אלא אפקט מצטבר של פעולות, ולכן המשימה שלך הוא לצבור כמה שיותר פעולות ולא לצפות שהמשחק יתחיל מושלם. המשחק התחיל לא כמו שציפית? מעולה? יש לך עוד 89 דקות למלא את הבנק של הפעולות. שמע אתה ממש בר מזל.

משפט מנצח

״איך משחק שמתחיל גרוע, יש שחקן שבוחר לא להתאושש״
״NEXT – ווינרים מתאוששרים מפעולה לפעולה״
״אלופים מתמקדים בהזדמנות הבאה להצלחה בזמן שלוזרים משחזרים את הכישלון האחרון שלהם״

כשהפחד מכישלון
קופץ לבקר

כשאני מתחיל לפקפק
ביכולות שלי וצריך ביטחון

כשנח לי מדי
ואני קולט שאני עומד לשחק
על בטוח - כדי לא לעשות טעויות

כשאני חייב להתאושש
מהר מטעויות

כשאני יוצא קצת מריכוז
וצריך להתפקס

– הראש שלי עסוק בתוצאה הסופית ולא הלבנות מהמשחק
– שריקות של קהל, מילה לא במקום של אוהד, 
תשובה: חלק מהחיים של כוכב זה להתמודד עם דעות של אחרים, סוד קטן, כשמדברים עליך – לא באמת מדברים עליך. אז אל תיקח הכל אישית

מרגיש מאויים

גלילה לראש העמוד