לפני 20 שנה נבחרתי זכיתי בתחרות מלכת היופי של באר שבע והנגב.

באותה תקופה חלומה של כל ילדה היה להופיע על כל העיתונים, והנה אני מתעוררת בוקר אחד ומוצאת את עצמי על כל העיתונים. זה היה נראה מבטיח, וכאילו אני הולכת לכבוש את העולם, אבל ככל שעבר הזמן הבנתי שהעולם הזה הוא בלי תוכן וכל מה שמעניין את האנשים מהתחום זה גוף ופרצוף ושאהיה במידה 34-36, שיתאים להם לקטלוג.

וזה כיבה אותי, עד כדי כך שנוצרה לי אמונה ש״להיות יפה זה להיות טיפשה״, ורציתי להראות שיש בי יותר – שאני לא רק יפה. ואם היה לי מאמן מנטלי בתחרות מלכת היופי, אם היום היה מאמן מנטלי שאומר לבנות שיש בהן כל כך הרבה והן לא רק גוף ופרצוף, אז זה היה משנה את הכל! אבל כל כך הרבה שנים לא אמרו לי את זה.

אבל אז נכנסה הריצה, התחלתי לרוץ ושם הרגשתי נח כי זה לא היה תלוי במראה שלי – אלא בכח שלי ובעוצמות סהשפורט מביא איתו.

עם השנים הפכתי למאמנת ריצה, ואני מאמנת ריצה כבר המון שנים, ולאורך השנים הבנתי שאני לא רק מאמנת ריצה אלא שרב השיח שלי עם הבנות הוא להרים אותם, הסתמסויות מטורפות, הייתי מאמנת מנטלית בלי שידעתי.

כל מאמן מקצועי בכל תחומי הספורט חייב שיהיו לו את הכלים המנטליים האלה כדי לתת את המעבר. בתור מאמנת ריצה הידע הפרקטי הזה העיף אותי אלף רמות, היכולת לראות מעבר לתוכניות אימונים ולתרגילים המקצועיים, אני  יודעת שעכשיו יש לי בכיס את הנשק הסודי. וזה מדהים בעיני.

יש לי הרצאה שנקראת ״את הכי יפה שאת רצה״.

עברתי תהליך מטורף, זה היה מאד פרקטי בשבילי, הרבה ידע, כיף, מרגש! כל שיעור הלך ונבנה ומאד מיקד אותי, מה העוצמות שלי ואיך אני מביאה את העוצמות האלה עם הסיפור שלי וכל מה שקרה בדרך לבוא ולהעביר את זה הלאה, לנשים אחרות שצריכות לצאת החוצה מהפרדיגמות הנוראיות שיש על נשים, על גוף על יופי״