עולם הכדורגל.

עולם שלמראית עין? נראה מאד זוהר,
כסף גדול, הצלחה מהירה, פרסום, תארים, כבוד, תהילה נצחית.

אך מאחורי הפרגוד הזוהר הזה?
מתנהל לו מסע תובעני בו מודדים אותך בצורה הקשוחה
והכי לא סלחנית שאפשר לדמיין, רק על דבר אחד:

תוצאות. תוצאות. תוצאות.

שום דבר אחר חוץ מ״השורה תחתונה״ לא נחשב
וכל תוצאה פחות ממקום 1# שווה כישלון

חוט השערה שמפריד בין הפסד לתהילה, הוא בגדר רולטה רוסית.
במהירות האור אתה יכול להפוך מ- Hero ל- Zero ומ- Zero ל- Hero

טעות אחת, והלכה הקריירה.

וכל זה? מול עיניהם הבוחנות של עשרות אלפי אוהדים ועיתונאים בזמן אמת.

לא קל לתפקד ככה.
לא קל לדעת שאתה חייב להצליח
כל שבוע שוב מאפס, מחדש, ומול כולם.

והסיבה היא די ברורה
אבל אף אחד לא מוכן לדבר עליה

בעולם בו אתה מוערך רק על תוצאות,
אתה באופן לא מודע לומד להאמין
שהערך שלך כאדם – נקבע בהתאם לתוצאות שלך.

וכשאתה מעריך את עצמך רק לפי התוצאות? מה קורה

מנצח – מלך.
מפסיד – אפס.

בנצחונות, אתה מלך העולם. 
ובהפסדים? חסר ערך – כאדם.

מכירים את זה?
אני מכיר את זה מעולה!

ככדורגלן מכבי חיפה ונבחרת ישראל האולימפית

שנים שחייתי ככה
בחרדות, לחצים נפשיים כבדים

הם קראו לזה ״חינוך למצויינות״
לצערי הם חינכו אותי להיות עבד לתוצאה

לימדו אותי איך לנצח
רק שכחו ללמד אותי איך לחיות עם עצמי כשאני מפסיד

הבנתי שכדי לנצח בעולם תחרותי השאלה היא לא ״איך מנצחים״,
אלא איך בונים זהות של ווינרים ללא קשר לתוצאות?

אבל לא היה לי מושג איך עושים את זה
עד שמשהו אחד קרה ושינה את הכל.

וזאת בדיוק התשובה שתחכה לכם בהרצאת ״לנצח בעולם תחרותי״